איפה היינו ומה עשינו

‏הצגת רשומות עם תוויות בריסל. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בריסל. הצג את כל הרשומות

מגריטמניה בבריסל Magrittemania in Brussels

אחרי יומיים צפופים של התחקות אחר חייו ויצירתו של רנה מגריט, אין מנוס מן המסקנה: ברחבי בריסל מסתובבים עשרות בריסלאים שהחמיצו את הזדמנות חייהם להיות מיליונרים. על מגריט, אמנותו, אשתו, החברים שלו, הכלב שלו, הבר שלו, המיליונרים המוחמצים, התערוכות ובירה חדשה -   

כל המסלול, טיפים והמלצות כאן:

"גם 50 שנה אחרי מותו, רנה מגריט הוא עדיין בסט סלר עולמי" 

G magazine. Globes Business News


תערוכת"מגריט, ברודארס ואמנות עכשווית" במוזיאון 
לאמנויות יפות בבריסל. למעלה מ-150 ציורים, פסלים, 
מיצבים, תצלומים וסרטים עוסקים ביצירתו של מגריט 
ובדיאלוג שיצרו איתה אחרים.
למעלה: Not to Be Reproduced
למטה: The Ready Made Bouquet



בכניסה לתערוכה. מגריט ליד ההגה, עם "בנו הרוחני" 
מרסל ברודארס ואשתו. הסיכוי שהסיטואציה הזאת 
קרתה במציאות אפסי. מגריט לא אהב לנהוג. הוא העסיק 
נהג קבוע שהסיע אותו לכל מקום
Personal Values. מבט חתרני על מציאות יומיומית
חנות מוזיאון מגריט. אינספור פריטי מרצ'נדייזינג של 
דימויים מיצירות מגריט

כאן גרים בכיף רנה וז'ורז'ט מגריט. בית מגריט ברובע ז'ט 
הפך למוזיאון. בקומות העליונות מוצגים רישומים, ציורים 
של מגריט כשהיה ילד, אוסף המצלמות שלו, אבל העיקר 
הוא דירת המגורים בקומת הקרקע. בפינת האוכל במטבח 
נפגשה בכל שבוע חבורת הסוריאליסטים. שם הומצאו השמות 
לציוריו של המארח
 בסלון אצל המגריטים. דירת שני חדרים צנועה, 
אורח חיים בורגני. כאן גר האמן-הפילוסוף הנערץ?
תערוכת "האטומיום פוגש את מגריט" באטומיום 
של בריסל. פירקו לגורמים את ציורי מגריט וכולם 
מצטלמים עם האייקונים המפורסמים, כולל 
תפוחים ירוקים, מגבעות באולר שחורות  ושמי 
התכלת עם ענני הכבשים
השתלטות מדינת אויב על בירת השוקולד
צילומי הגירסה החדשה של "בלייד ראנר?" 
רק מנקים את האטומיום
ובינתיים במרכז העיר
Le Greenwich, הקפה הקבוע של מגריט, עם כלב 
פומרניאן מזדמן, תואם לולו, כלבם של ז'ורז'ט ורנה
הכל לכדי תמונה סוריאליסטית. חבורת הסוריאליסטים 
של בריסל בבית הקפה שלהם La Fleur en Papier Doré.
מגריט שני מימין עם ידיים בכיסים



אייקונים מגריטיים גם בעיצוב הפנים של מלון Sofitel ב-Avenue de la Toison d'Or
מעוצב, עדכני, עם גינה מפתיעה ומיקום מעולה

  
תודה לבריסל איירליינס וללשכת התיירות של בריסל visit.brussels



בריסל - אתיקה, אסתטיקה ואמנות החיים

אפשר לסמוך על בריסל שתספק סיבות טובות לביקור לאוהבי עיצוב, אוכל טוב והנאות החיים. הפעם הסיבה למסיבה הוא MAD, בית האופנה והעיצוב החדש בעיר, שמלווה ומקדם מעצבים מקומיים, ותערוכת Occupation: Designer - Brussels vision on design, שפותחת אותו. הוספנו לזה ביקור אצל מעצב-העל דלבו, שוקולד בכיכר סבלון ושתי מסעדות שוות. מוש!  

כל המסלול, טיפים והמלצות בכתבתי "ממתקים לפה ולעיניים", מגזין G, גלובס

אירועי אמנות ועיצוב הם שהביאו אותנו לבריסל, אבל התחלנו עם אמנות-הדגל של הבלגים - 
המטבח שלהם. מסעדת Quincaillerie. מסעדה מרהיבה, שהיתה פעם חנות כלבו לכלי עבודה. 
קיר אחד הוא עדיין ארון המגירות היפהפה למסמרים. לכו על פירות ים
3 קומות של אווירה מדליקה, אפלולית עם פינות מוארות, מדרגות מתכת תלולות, מגשים עמוסים סרטנים וצדפות ועבודת רגליים מעוררת הערצה של המלצרים  
מיצג יער עצי ליבנה מההימלאיה של בס סמטס כניסה מופלאה אל MAD, כניסה מופלאה אל 
מרכז האופנה והעיצוב בבריסל. הוא כל כך מקסים שוודאי ינסו למשוך את זה כמה שאפשר אבל המיצג הזה מוגבל בזמן


אנליס דה וט - יצירה במצבים של קונפליקט. חנות למוצרים פלסטיניים 
שלוש קומות של סטייל בבית מעצב-העל דלבו. ארנקים באלפי יורו; תערוכת צילומים 
מקסימה של רומינה רסייה שעושה מחווה עם טוויסט למאסטרים של הרנסנס 
הפלמי; כריסטין זלר, המנהלת האמנותית של בית דלבו 

גברים בעבודה. מגפי השוקולד של השוקולטייר פטריק רוז'ה בכניסה לחנותו בכיכר סבלון. אמנות השוקולד, אמנות העיצוב ואמנות השירות במקום אחד
Vintage hotel מלון בוטיק משפחתי - פשוט, אינטימי, שירות מצויין, מיקום טוב.
אפשר לישון גם בקרוואן הוינטג'י הניצב בכניסה

ומה בסצנת האמנות העולמית? הצצה ל-Art Brussels




איזה נתח מתאים לכם? אצל ה- Colonel. מסעדת חלומית לקרניבורים.   
הצטרף גם מישל פנמן, מעצב מלונות בוטיק (עיצב גם את ה-Vintage hotel)
זה מה שבחרנו והוכח כהצלחה מסחררת והיתה גם מנת קינוח שלא תישכח


תודה לבריסל איירליינס וללשכת התיירות של בריסל visit.brussels












גרפיטי, חלומות ומסיבת רחוב בבריסל

פורסם במגזין G, גלובס
באותו בוקר של יום שלישי, 22 במרץ, פתח מוזיאון MIMA לראשונה את דלתותיו לקהל. מיקומו במבנה שהיה מבשלת בירה בשולי רובע מולנבק על גדות תעלת בריסל-שרלרואה, היה מלכתחילה חלק מהאג'נדה החברתית שלו. התעלה נבנתה לפני 200 שנה והיוותה תמיד חיץ בין מרכז העיר ותושבי הרובע התעשייתי, שזכה אז לכינוי "מנצ'סטר של בלגיה" ובשנה האחרונה זכה לתשומת לב עולמית כמקום מושבם של קיצונים איסלאמיים. השמועות שהחלו להזדחל אל הסמארטפונים באותו בוקר וחדרו אל מסיבת העיתונאים החגיגית ופתיחת תערוכת הבכורה של המוזיאון, התעצמו לאירוע המטלטל של פיגועי הטרור בנמל התעופה ובמטרו של בריסל, שקטע הכל. המוזיאון נסגר עוד לפני שנפתח ואיתו נדמו כל אירועי התרבות והתיירים נעלמו מהעיר. השלכותיו של האירוע עדיין ניכרות אבל בריסל חוזרת לעצמה ותושביה נחושים להשיב לעצמם את החיים הטובים ויותר מזה.



"עכשיו אנחנו מחוייבים עוד יותר לקדם את משנתנו מול הטירוף וההקצנה", אומר רפאל  קרויט, אוצר המוזיאון ואחד ממקימיו. "כאן במולנבק חובתנו לטפח מהפיכה חברתית, להפוך את התעלה לגשר בין הרובע ומרכז העיר ולחבר בין אנשים באמצעות תרבות".
לא רק MIMA חידש את פעילותו במשנה מרץ. סצנת האמנות של בריסל מתנערת ופותחת מחדש את התערוכות שהוקפאו ופורחים שובב גם אירועי תרבות ובידור. אחרי מצעד הגאווה שהתקיים בעיר במאי ואחריו מצעד ה-Zinneke הנפלא (שעוד ידובר בו) ומרתון הג'אז השנתי,, בריסל שוב מגישה מיקבץ מרשים של אטרקציות עירוניות, שהופכותת אותה ליעד מצטיין לסופ"ש אורבני של תרבות ובילויים.


אמנות הרחוב נכנסת למוזיאון
MIMA החברתי, העכשווי, עם הדגש על אמנות רחוב, גרפיטי וקומיקס, הוא אחד המוזיאונים היותר מעניינים כיום בבריסל. חמישה אמני City Lights, התערוכה הקבוצתית הפותחת שלו, החלו את דרכם בפעילות לא חוקית כאמני רחוב. אחת הבולטות שבהם היא Swoon, שבחרה בקירות המרתף הטחוב של המוזיאון כדי ליצור עליהם את הקולאז'ים שלה – פורטרטים עדינים שמורכבים ממאות רצועות נייר עם אמירה חברתית ופוליטית. למרות שעבודותיה כבר מוצגות בטייט מודרן וב-MOMA היא דבקה ברחוב. "תערוכות וקירות חוקיים זה בסדר", היאא אומרת, "אבל הדרך היחידה להיות חופשיים באמת היא מחוץ לחוקק ולזירה המסחרית. שם מסופרת האמת". צמד האמנים Faile מציג פרשנות עם ניחוח וינטג'י לדיוקנה של חברת הצריכה בפסלים אינטראקטיביים מגולפים בעץ, שמורכבים מדימויים מתוך כרזות פרסומת משנות ה-60. בתערוכת הקבע של המוזיאון בולטים אמני רחוב כמו קאצ'ו, שמפזר את הצבעים על המשטח באמצעות רחפן, וצמד האמנים Mon Colonel & Spit, שכדי החרס המעוטרים שלהם מתעדים את תקופת המסיבות של השניים בפריס. אחד מהם מכיל את אפרם של 200 כרטיסי המטרו שלהם מאותה תקופה. (התערוכה עד 28 באוגוסט). 



במתחם המוזיאון נמצא גם Meininger, מלון טרנדי מקסים, שמשלים את MIMA כמו כפפה ליד וכבר חזר לתפוסה מלאה. מרבית הקליינטורהה שלו הם צעירים מעודכנים. העיצוב מינימליסטי ונעים ויש בר עם טאץ' אמנותי הולם. מ-42 יורו לחדר, ומ-15 יורו למיטה בחדרי מעונות . 

גירושים טראומטיים ו-1800 מיכלי צבע שחור
תהליך גירושים גורם לאנשים לעשות מעשים קיצוניים. האמן דניס מאיירס עשה את זה ביג טיים. בעליו של המבנה הנטוש העומד להריסה של חברת הכימיקלים Solvay ברובע איקסל התיר לו לרסס בו את הגרפיטי שלו. התוצאה: אובססיה מהממת בשם Remember-Souvenir. גרפיטי של קליגרפיה ורישומים מכסה בצפיפות אובססיבית לא פחות מ-25 אלף מ"ר של כתלי מסדרונות, אולמות וחדרים מתמוטטים. הסיורים מוגבלים לקבוצות מאורגנות עד עשרים איש גם מסיבות בטיחותיות. יש שם על הקירות הרבה כעס ותיסכול, שורות בלתי קריאות שאפשר לזהות בהן מילים כמו "כוח", "גאולה", "משחק" ורישומים רבים של האקסית והילדים. 1800 מיכלי הספריי השחור שעשו את כל זה ניצבים על הרצפה באחד האולמות. הבניין נפתח למבקרים ב-22 באפריל לשלושה שבועות. אבל הפרוייקט צבר אוהדים והריסת המבנה נדחתה ליולי. עכשיו, אומרים לנו, חושש הבעלים שיופעל עליו לחץ לדחות שוב את ההריסה.  
  





חלומות אורבניים בקונגו
Urban Now: City Life in Congo במוזיאון Wils, היא תערוכה מעניינת עם מסר חברתי נוקב, פרי שיתוף פעולה של הצלם הקונגולזי סמי באלוג'י והאנתרופולוג פיליפ דה בוק. היא עוסקת באורבניזם בקינשאסה, שמתבטא בתכניות בנייה שאפתניות, מנותקות לחלוטין ממציאות החיים המקומית. זה לצד זה מוצגים צילומים של שלטי ההבטחה למימוש חלום נדל"ניסטי מערבי עד גיחוך, מול צילומים נוגעים ללב של בתים מתפוררים ואופי החיים המסורתי של המקומיים, שאין להם דבר עם תכניות הפיתוח. המחאה שעולה מן הצילומים נהגית בקול בסרט הווידאו של באלוג'י בו נחשף פצע ישן ורגיש – ניצול משאביה של קונגו ע"י בלגיה הקולוניאלית. "מיכרות המלח שלנו סיפקו את כל צרכינו. היינו עשירים", אומר אחד המרואיינים. "עד שבאו הבלגים ועשו באדמה שלנו כרצונם". 

פרובוקציה או ריאליזם?
באמצע מרץ קיבלו ההומלסים של בריסל תשומת לב חריגה. זה קרה כשבמוזיאוןלאמנויות יפות בבריסל נפתחה תערוכת ענק רטרוספקטיביתת של אנדרס סראנו, הצלם השנוי במחלוקת ויש שיאמרו הפרובוקטורר הבלתי נלאה. את סדרות הצילומים הבוטות המפורסמות שלו פתחה סידרת פורטרטים עוצמתיים של ההומלסים המקומיים, שנעשתה בהזמנת עיריית בריסל. פוסטרים שלהם נתלו ברחבי העיר בקמפיין שביקש ליצור פתיחות אל האחר. כל המצולמים "ישבו" עבור סראנו תמורת תשלום, כשהוא מביא את הסטודיו על כל אמצעי התאורה אל "אתרי הבית" שלהם. ימים ספורים לאחר מכן, התחוללה מתקפת הפיגועים, הפוסטרים ירדו והכל נעצר. עכשיו חזרו גם כאן לפעילות ועד 21 באוגוסט אפשר לראות שם את דיוקני ההומלסים לצד מגוון עבודותיו המטלטלות של סראנו – צילומי הגופות בחדרי המתים, סצנות הפורנו הקשה והסדרות "הדתיות" שלו, כולל "Piss Christ" השערורייתי – פסלון ישו הצלוב בתוך מיכל שתן של האמן. חמש תמונות מסידרת הפורנו מוצגות עם רצועות הטייפ האדומות שהודבקו עליהן לאחר שחובלו ע"י צופים נזעמים. 


חבורת "העפרונות" מכה שוב
סיור הגרפיטי של קבוצת Fais Le Trottoir (שפירושו Hit The Streets) הוא המרענן הרשמי של ביקור עכשווי בבריסל. פרד לבה, אמן רחוב והמדריך שלנו, מוביל אותנו בין בתי רובע איקסל ומאיר את עושר סצנת הגרפיטי המקומית. אנחנו לומדים לפענח את חתימתם של אמני גרפיטי כמו חבורת "העפרונות" (Les Crayons) ופארול, שכבר הגיע לגלריות אבל חזר לרחוב, נאמן לאמנותו. אנחנו מתוודעים אל Brigade Anti-Tag, היחידה ללוחמה בגרפיטי, וגם לומדים להבין קצת לנפשו של אמן הגרפיטי – אמן האותיות לעולם ישאר אנדרדוג לעומת אמן ציורי הקיר, שהדרך לחברות מסחריות וחברות פרסום תמיד פתוחה בפניו. בדרך מסתבר שפרד שלנו אחראי לביצוע שלושה ציורי קיר חוקיים בהזמנת עיריית בריסל ("הרי צריך לחיות ממשהו"). משך הסיור כשעתיים. מחיר – 5 יורו למשתתף.
אגב, הקנס שחוטף גרפיטאי שנתפס – 100-700 יורו לגרפיטי אחד! אתה קטין? ההורים שלך יידרשו לשלם. על חבורת "העפרונות" זה לא עושה רושם. במהלך אוגוסט הם גם יקיימו תערוכה. על המועד והמיקום המדוייקים תבוא הודעה יום לפני, בעיקר דרך פייסבוק ושהבריגדה תחפש אותם בסיבוב. 



"בריסל את יפיפייה היום!"
התמזל מזלנו להיות בבריסל ביום של ה-Zinneke. מרכז העיר. אלפי בריסלאים צוהלים. בחור גבוה שפניו צבועים בלבן עומד על הבמה לבוש במעיל לבן ארוך בסגנון צבאי, עשוי נייר. רצועה אלכסונית בצבע כתום חוצה את חזהו כמו רצועת נשק דמיוני. "בריסל את יפהפייה היום!", הוא קורא לקול תרועות ההמון. מצעד הזִינֶקֶה יצא לדרך ונראה שהוא הגשים את מה שבריסל כל כך היתה זקוקה לו: מפגן ססגוני של רוח טובה ועליצות מדבקת.
הזינקה, שהחל בשנת 2000 ומתרחש אחת לשנתיים, מניף את דגל האחווה ומטרתו שיתוף פעולה יצירתי בין תושבי 19 הרשויות המוניציפליות של בריסל. השנה, כמה סמלי, היה נושא המצעד "שבריריות". זה היה לא רק מפגן מרהיב של יצירתיות. המסר החברתי כל כך בלט לעין. רוב התלבושות והאביזרים נעשו מחומרים ממוחזרים ובכל להקה נראו חבריה הנכים והפגועים של הקהילה תופסים מקום מרכזי. "זו הפעם השלישית שאני כאן וזהו לדעתי פסטיבל הרחוב הכי מדהים באירופה", אמרה לי הלנה דה יונג, צלמת ערוץ טלוויזיה הולנדי שהגיעה מאמסטרדם לסקר את האירוע. בכל מקום נראו לבני-הפנים במדי הנייר הלבנים-כתומים. "אנחנו המשטרה האלטרנטיבית", הסביר לי הגבוה שהלהיב את הקהל מעל לבמה. אבל לחבורת "השוטרים" החמודה הזאת, שהם אמנים הנמנים עם מארגני הזינקה ומופקדים על שמירת הסדר, לא ממש היתה עבודה. ההמון היה חביב וממושמע ולבני-הפנים בעיקר הסתחבקו עם הצופים וזה עם זה כמו בכנס מילואים, כאשר מדי הנייר שלהם הולכים ונקרעים בסוג של מיצג אמנותי-חברתי. אם לא תגיעו קודם לבריסל תרשמו לכם – זינקה, מאי 2018!! 






  עוד תערוכות בבריסל 
במוזיאון Adam במתחם האטומיום של בריסל:
Eames & Hollywood – 240 צילומים שצילם המעצב המיתולוגי צ'ארלס אימס באתרי ההסרטה של חברו הטוב במאי הקולנוע בילי ויילדר ("חמים וטעים", "שדרות סנסט"). הצגת הצילומים החושפים את מאחורי הקלעים של תעשיית הקולנוע של הוליווד אמורה לגלות משהו מקסם המפגש עם ויילדר, עליו כתב אימס: "אתה לא הולך לצפות בבילי מצלם סרט כדי ללמוד איך לעשות סרטים...אלא כדי ללמוד איך לכתוב מאמר, איך לעשות כיסא, איך לבנות מבנה ארכיטקטוני". (עד 4.9.2016)
Plasticarium – תערוכת קבע של 500 יצירות פלסטיק, ביניהן פריטים קלאסיים כמו "כורסת ג'ו דימאג'יו" בצורת כפפת האיגרוף (ערכה במכירות פומביות 9,000 דולר), מתלה המעילים האיקוני בצורת קקטוס מראשית שנות ה-70 ועוד. 

הכותבת הייתה אורחת הנספחות הכלכלית–מסחרית של בריסל וולוניה, Wallonie Bruxelles visit brussels, Tourisme , וחברת בריסל איירליינס

האופציה הבלגית בלי השכנות

פורסם ב- Monitour

בלגיה נהנית ממיקום מעולה בלב מוקדי התיירות הנחשקים של אירופה. יש לה גם לא מעט נכסים תיירותיים משל עצמה וטיול משפחות במערב היבשת לא ידלג על המנקין פיס והאטומיום בבריסל ומערות האן בדרום. אבל מבחינת התייר הישראלי בלגיה לרוב אינה יעד בלעדי לחופשה באירופה כמו שכנותיה צרפת והולנד. התייר הישראלי טועה.  

"הישראלים מבקרים בבלגיה אבל לא מתייחסים אליה כאל יעד חופשה מרכזי", אומר ג'ינו נאלה, הנספח הכלכלי-מסחרי של בריסל וואלוניה בשגרירות בלגיה בישראל. "הם לא מודעים ליתרונות שלה לעומת מה שמציעות השכנות, הולנד וצרפת". עפ"י נאלה שני היתרונות המשמעותיים הם בעלויות מרכיבי החופשה ובאיכות המסעדות. "הולנד לא יכולה להתחרות באיכות הגבוהה של המטבח הבלגי, בתרבות האוכל ובמה שמציעים לתייר במסעדות, ובהשוואה לצרפת מחירי בתי המלון והמסעדות בבלגיה זולים יותר. איזור הארדנים מתחרה בהצלחה מול היער השחור במחירי בתי הנופש שלו וגם בהיצע של מסלולי טיול, אופניים ואטרקציות למשפחות". 

פיירי דאיזה - יעד חובה למשפחות
 סיור כתבי תיירות ישראלים, שנערך על ידי OPT לשכת התיירות של וואלוניה ולשכת התיירות של איזור בריסל, בשיתוף עם בריסל איירליינס, יצא לבחון את בלגיה כיעד תיירות מרכזי לחופשה באירופה. הוא התמקד בחופשה למשפחות באיזור וואלוניה והארדנים, עם טעימה מבריסל.

הבלגים העניקו לעולם לא מעט נכסי תרבות וגסטרונומיה, ביניהם טינטין והדרדסים, ז'אק ברל, מגריט, בירה מצויינת, את השוקולד הבלגי האגדי וגם את Le Pain Quotidien, רשת המסעדות-פטיסרי, שיש לה כיום 28 סניפים ברחבי העולם. בסניף שלה בעיר מונס (Mons) החלה ההיכרות שלנו עם ההיצע של בלגיה לתייר לקיץ 2013.
"הבלגים אוהבים ליהנות מהחיים", אומר נאלה, "אוכל טוב, שוקולד, אנחנו מדינה של בירה ואוהבים לחגוג. אבל לעומת הצרפתים", הוא מוסיף, "אנחנו צנועים יותר, לא אוהבים לעשות רעש".
רטרו ברובע מארול, בריסל

תשע בכיכר. גראן פלאס, בריסל
"לה פאן קוטידיין" יכולה להוות דוגמא טובה לצניעות שלא עושה הנחות בפרטים החשובים. מגישים בה ארוחות קלות עם דגש על מאפים משובחים, "עשויים מחומרי גלם ש-80% מהם אורגניים", מדגישים שם, וקונספט פשוט ונעים של חלל עם שולחן מרכזי גדול, שכל הסועדים מוזמנים לחלוק. למה במונס? כי זו עיר קטנה וסימפטית, ששמה דגש על אירועי תרבות ותהיה בקרוב יעד תיירות אטרקטיבי עוד יותר כבירת התרבות של אירופה לשנת 2015.

דני, האריה הרמת-גני

פֵּיירִי דַאִיזָה – פארק העולמות, במרחק 25 דקות נסיעה ממונס, הוא תרומה בלגית משמעותית לכל טיול משפחתי באירופה. את הפארק המרהיב הזה, הקים ב-1994 יהודי בשם אריק דומב על 550 דונם של אדמות מנזר מקומי. יש בו 5,000 בעלי חיים (רבים מהם ממש במרחק נגיעה), בארבעה מתחמי עולמות: אפריקה, סין, אינדונזיה ואוסטרליה, וב-2015 – גם העולם הארקטי, כולל דובי קוטב. כל העולמות שופעים מים וצמחייה פנטסטית עם מקדשים שנבנו בעיצה אחת עם הקהילות הסינית והאינדונזית בבלגיה, שמקיימות בהם טקסים רשמיים. זה אינו גן חיות אלא חווייה שלמה עם דגש על אלמנט חינוכי של רגישות לטבע ולבעלי חיים. רבים מהם חופשיים בשטח, גם קופי הלמור, שקופצים בלי חשבון על כתפי המבקרים (ואוהבים מאוד משקפיים!).

פיירי דאיזה - ג'רפות במרחק נגיעה
בעולם אפריקה מצאנו את התרומה הישראלית לפארק: דני, אריה מפואר שחור רעמה מהספארי ברמת גן. "'פיירי דאייזה' והספארי שלכם חברים בארגון של 500 גני חיות שעוזרים זה לזה", אומר לנו סטפן פאצוואל, המנהל הזאולוגי של הפארק. "חיפשנו אריה עם גנטיקה מתאימה וקיבלנו את דני, שלא הסתדר עם הקהילה בספארי ועכשיו יש לנו ארבעה גורים. המבקרים מאוד אוהבים אותו בגלל יופיו והרעמה הכהה המיוחדת שלו".
בפארק יש גם מסעדות כולל מבשלת הבירה המקורית של הנזירים, שעדיין מייצרת בירה. בשנה שעברה ביקרו ב"פיירי דאייזה" 955,000 מבקרים. 

בירה במנזר ונסיכה מוכרת ספרים

כל חובב בירה עושה כבוד לבירה הבלגית. העיירה שימיי (Chimay) היא אחת האפשרויות להכיר מקרוב מותג נחשב ולבחון את תרומתו לתפריט המקומי. במנזר ה-Trappist – מסדר יצרני בירה מהוללים, בודד לראשונה האב תיאודור את תאי השמרים ויצר את הנוסחה לבירה שמיוצרת על פיה עד היום. במסעדת Auberge de Poteaupre Chimay, יציעו לכם מגש טעימות של שלושת סוגי הבירה המקומית ומנות מבושלות בבירה. צמוד למסעדה מרכז מבקרים קטן, שבסרטון הוידאו שלו מופיע גם רז מראשל"צ ומוכיח שלבירה של שימיי יש מעריצים גם בישראל.

"אני סתם אשה זקנה שמוכרת פה ספרים", מצחקקת הנסיכה אליזבט ריקה-שימיי, קשישה חביבה, שיושבת מאחורי שולחן גדוש ספרים על נסיכות ותולדות המשפחה בכניסה לטירת שימיי. אבותיה נתנו את השדות למנזר ואיפשרו את התחלת ייצור הבירה. במרץ האחרון פתחה הטירה את שעריה למבקרים לאחר שיפוץ מאסיבי.
 "עד לאחרונה הייתי מדריכת התיירים פה אבל הרגליים כבר לא סוחבות והיום יש לנו מדריך אלקטרוני". המדריך הזה הוא לא פחות מהמילה האחרונה בתחום – טאבלט עם תצוגה מושקעת של הדרכה וירטואלית מםיו של אביר מצוייר ופנורמות אינטראקטיביות של 180 מעלות של כל אולמות הטירה. יש גם סרט 3D המוקרן באולם התיאטרון המדהים של הטירה.
אצולה בלגית. Jardins d’Annevoie 

נקודת זינוק למסעי הצלב עם מסעדת גורמה

העיר בויון (Bouillon) בלב הארדנים היא עוד תחנה ראוייה במסלול טיול שכולו בלגיה. ממבצר בויון, החולש על העיר, יצא הסלב המפורסם ביותר שלה, גודפרי מבויון, למסע הצלב הראשון בשנת 1096. המרתפים, המנהרות, החומות ותאי העינויים שלו, בצירוף מופע העופות הדורסים של הבזייר איבן דה-גיר (כל יום וחמישה מופעים בסופ"ש) מספקים בילוי נחמד לכל המשפחה (קחו אודיו-גייד).
בראש גבעה מול המבצר, הכי רחוק ממסע הצלב של גודפרי, אצל וים ואנג'ליק פיליפ-מקה, מחכים החיים הטובים. La Ferronnier שלהם הוא פנינה של אירוח וגסטרונומיה. מלון הבוטיק, עם אקווריום לובסטרים בלובי, חדרים עם נוף של המבצר והנהר, גן פורח וספא, מציע גם מסעדה מעולה עם פסטיבלים קולינאריים עונתיים: ג'מבו שרימפס ביולי-ספטמבר, כמהין בינואר-מרץ, בשר ציד באוקטובר-דצמבר ואספרגוס באפריל-יוני. 
עופות דורסים ומרתפי עינויים. טירת בויון

אקווריום לובסטרים בלובי. לה פרונייר, בויון
תיירות אקטיבית בארדנים

איזור הארדנים, השופע נופי יערות עצי ליבנה וארזים, מציע מגוון גדול של מסלולים משולטים לטיולים ברגל ובאופניים ולאוהבי חופשה אקטיבית. המפורסם שבהם הוא מסלול חוצה הארדנים. חברתEurop Aventure מארגנת מסלולי טיול ברגל ובאופניים, תזמין חדרי מלון ותדאג להעביר את המטען שלכם ממקום למקום.

"פארק ההרפתקאות של דורבואי" מרכז את האקשן במקום אחד. זוהי אימפריה של נופש פעיל במרחק שעה נסיעה מבריסל ו-20 דקות נסיעה ממערות גרוט דה האן.
"עבור תור אופרייטורים הפארק הזה מצויין כי יש בו מספר גדול במיוחד של מתקנים ופעילויות במקום אחד", אומר הבעלים ז'וזף שארלייה. מה שהתחיל ב-1990 עם צריף אחד מציע היום 150 דונם עם 50 מתקנים ו-300,000 מבקרים בשנה. שישה מכל עשרה מהם הולנדים. בין היתר יש שם פארק חבלים, קארטינג, פיינטבול, קירות טיפוס בסגנון ויה פראטה ואומגה צמודים לצוק המקומי, שני  אגמים לדיג, והכי פופולארי – קאייאקים בנהר. יש גם מסעדת שירות עצמי עם 200 מקומות, 22 אוהלי טיפי וגם בקתות מאובזרות למי שיבחר ללון בפארק. 

באו לבלות. שבת ב-Durbuy
חופשה אקטיבית או לא – דורבואי, עיירה קטנה מהמאה ה-11 במרחק כמה דקות נסיעה מפארק ההרפתקאות, היא תחנת חובה למטיילים באיזור הארדנים. היא מוגדרת כעיר (העיר הקטנה ביותר בעולם) כי היה לה צבא משלה. העיירה היא בונבוניירה של בתים מהמאה ה-17, כולה מסעדות ובתי קפה, מעדניות, חנויות שוקולד (נסו את Taste-Tea ב- rue du Comte מס' 11), חנויות עיצוב לבית, יש גם טירה (שהיא עדיין ביתה של דיירת יחידה, הרוזנת דורסל) ופארק פורח על גדת הנהר המלא קייאקים. כל זה למרגלות צלע הר עם תצורת סלעים מיוחדת, שהטבע עיצב להם כמו לפי הזמנה. יש שמועה על רכבת קטנה, שמובילה לתצפית מראש הצוק, אבל מוכר הכרטיסים הוא גם הנהג ולא יודעים מתי יגיע. המקום מטופח, מתוייר וממוסחר עד אחרון הבתים העתיקים שלו – טחנת רוח שהפכה לפיצריה – ושווה כל רגע. 

חצרות יצירתיות בדורבואי

בריסל מה בל

רגע לפני בריסל עוצרים בוואליבי ואקואליביכי אין טיול משפחתי בארצות השפלה בלי פארקי השעשועים שלהן, וגם בלגיה מציעה צמד פארקים מצויינים במרחק 20 דקות מבריסל. "ואליבי" עם מבחר של רכבות הרים, מתקנים ומופעים מוסיקליים לילדים ו"אקואליבי" – פארק מים איכותי מקורה, עם בריכות, מגלשות ומשחקי מים. מי שרוצה להישאר באיזור (וגם לחסוך בעלויות האירוח היקרות יותר בבריסל) יכול ללון במלון "ליאונרדו" של רשת פתאל, הצמוד לפארקים.

"אנחנו מדינה קטנה של מתפשרים וצוחקים על עצמנו די הרבה"
רובע מארול, בריסל

אם יש בלגי אחד שלוקח את עצמו לגמרי ברצינות זה כנראה שוקולטייר-העילית מרקוליני. עפ"י התוצרת והתצוגה בחנות שלו ב-Place du Grand Sablon יש מצב שמה שמספרים עליו אינו מיתוס יחצ"ני. "אומרים שכולם קונים את הקקאו שלהם מאותו מקור", אומר ג'ינו נאלה, "רק מרקוליני הולך ובוחר בעצמו את הפולים". מרקוליני, נויהאוס (עוד ענק-שוקולד) ואפילו גודיבה וליאונידס –  אחרי טעימות בכיכר השוקולטריות של בריסל בלגיה מיישרת קו סופית עם השכנות.


הולך עד הסוף, מרקוליני

שוק פשפשים כמו שצריך, בריסל


פירות ים ובירה בקטנה, ברובע סנט קתרין


"הבלגים הם לא כמו הצרפתים", אומר פייר מאסאר מ-Visit Brusselsבלב הגרנד פלאס, כיכר העיר היפהפיה, הוא מסביר לנו את תמצית המהות הבלגית.
"אין לנו תחושת לאומיות חזקה כמו לצרפתים. אנחנו מדינה קטנה של מתפשרים, עם שלושה חבלים, בריסל, וואלוניה ופלנדריה, שלכל אחד מהם יש היום אוטונומיה, ואנחנו צוחקים על עצמנו די הרבה רק אל תעיזו לגעת לנו ברמת החיים!!".
התזה הזאת הולכת טוב עם כל מה שהספקנו לדגום בבריסל באותו יום. היא הולמת את ציורי הקומיקס המפורסמים, שמכסים קירות שלמים של בתים בעיר, שלא לדבר על המונומנט הלאומי – פסל הילד המשתין, שהוא עדיין אתר הכרחי בכל טיול מאורגן בבריסל. רובע מארול, שהיה שכונת עוני, הוא היום הרובע הטרנדי של בריסל, עם ריבוי חנויות רטרו ויד שנייה. הוא מוביל אל שוק הפשפשים הנהדר ב- Place de Jeu de Balle, שמבטיח לחובבי הז'אנר שעות של זמן איכות.
על ארוחת פירות ים ובירה של מסעדת Noordzee  באמצע הרחוב ברובע סנט קתרין, קובע פייר "אין כמו הבירה הבלגית!", ומעורר לפתע פקפוק קל לגבי תזת הרגש הלאומי הפושר של הבלגים.

הכותבת היתה אורחת הנספחות הכלכלית-מסחרית של בריסל וואלוניה בישראל ובריסל איירליינס