איפה היינו ומה עשינו

שווייץ: טיול בתעלות המים העתיקות של ננדה


קשה להאמין שיש מקום בשווייץ שסובל ממצוקת מים, אבל יש כזה, והפתרון שהגו תושביו במאה ה-12 הוא כיום מסלול טיול הררי יפה-נוף ויותר מזה. בשוליו מציעות מסעדות כפריות מרפסת אל נוף מהמם ואת מיטב מעדני המטבח המקומי. בראשם תענוג קרניבורי מפתיע ושמו סטייק Pavé.
קנטון ואלה (Valais) בדרום-מערב שוויץ, משופע בקרחונים ובפסגות האלפים הגבוהות ביותר, שהעניקו לו שפע של אתרי תיירות מפורסמים כמו המטרהורן, קרחון האלטש ועיירות נופש כמו אנגלברג וזרמאט. אבל לא חייבים לעלות גבוה כל כך כדי להגיע אל אחד מאזורי הטיול המיוחדים והיפים באזור. נמוך בהרבה מכל אלה נמצאות תעלות המים של ננדה (Nenda), כפר גדול היושב על טראסה גבוהה מעל לעמק הרון (Rhone Valley). כל תעלה כזאת, Bisse בשפת המקום, היא שילוב של הטבע ומעשה ידי אדם, שנולד במרכזו של הקנטון, הסובל, למרבה הפלא, ממצוקת מים. הפתרון שמצאו חקלאי הסביבה במאות ה-12 וה-13 להשקיית השדות והבוסתנים שמעל לעמק, הוא בנייתן של שמונה תעלות מים, שמעלות להרים את מי הנהר פרינץ (Printze) החוצה את העמק. התעלות שנחפרו באדמה ובסלע וחלקן נבנה מקורות עץ על מדרון ההר, נראות ברובן כפלג הררי, שגדותיו עטורות שרכים וצמחיה. אורכן הכולל הוא 98 ק"מ וכל אחת מהן הוא מסלול טיול מקסים ובלתי אתגרי. בשנים האחרונות נעשו עבודות תחזוקה קפדניות לשימורן. תושבי הקנטון גאים ב"ביסים" העתיקים ובאבותיהם שבנו אותם, לעיתים תוך סיכון חיים. הם רואים בהן מורשת שיש לשמר וגם פועלים במרץ להגדרתן כאתר מורשת עולמית שלUNESCO .
הכפר ננדה נמצא במרחק 15 ק"מ מבירת הקנטון, סיון (Sion). תושבי האזור מתפרנסים מתיירות ומחקלאות – בעיקר גידולי מישמש ופטל. בחורף זהו אחד ממרכזי הסקי התוססים באירופה. בקיץ זהו אזור פופולארי להייקינג. ה-"Bisse Vieux" (התעלה הישנה) נמצאת בגובה של 1,560 מ' בין הכפרים Siviez ו-Planchouet. אורכה כשבעה ק"מ והיא הופיעה לראשונה בכתובים בשנת 1658. כיום היא עדיין משמשת להשקיית יבולים, בפרט תות שדה ופטל, באזור ננדה עילית. פה ושם מחליפות דפנות פח ובטון את קטעי התעלה האנכיים, שבמקור היו בנויים מעץ, ובנקודות האלה גם נחצבו מדרגות בסלע והוקמו גשרוני עץ. אבל רובו של המסלול נראה כפלג טבעי יפהפה, ומימיו הצוננים ראויים לשתיה.
לאורך המסלול יש מגוון של נופים. נתיב המים והשביל הכבוש שלצידו מובילים דרך יער עצי מחט אפלולי וקריר, עם צבאים ואיילים. מדי פעם נפערים "חלונות" בסבך ומתגלה נוף הגלויות השוויצרי הקלאסי היפה כל כך – עמק ירוק זרוע בקתות chalet טיפוסיות, מוקף מדרונות מיוערים ורכסי הרים גבוהים מושלגי-כיפה. הפסקול המלווה את כל הטיול לאורך ה"ביס" הוא רחש פכפוך המים, דינדון מרוחק של פעמוני פרות ולעיתים גם "בונז'ור" עולץ או "...ז'ור" חרישי של מטיילים ידידותיים, שחולפים על פניך.
המסלול מישורי ברובו, קל להליכה ומתאים לכל המשפחה. כשעה וחצי של הליכה נינוחה אחרי תחילת מסלול ה-Bisse Vieux , נקטע יער האורנים ומידרון רחב ידיים של עשב נפרש מימין ויורד אל עמק הרון. שלט עץ קטן עם הכתובת בלזי (Bleusy) ינחה אתכם לרדת במדרון בשביל סימלי של עשב כבוש, שבסופו Auberge du Bleusy – מלון-מסעדה עם מטבח ואלזאני טוב ונוף נפלא. (www.aubergedubleusy.ch). מומלצים: המנה המקומית המסורתית של סטייק "פאווה" (Pavé). זהו סטייק פילה עסיסי של כ-300 גרם. השף במטבח רק מתחיל את תהליך הצלייה ומגיש אותו על לוח לוהט של צפחה, לצלייה אישית של כל סועד על פי טעמו. "פאווה", אגב, פירושו מרובע. לקינוח מומלץ אבריקוטין - סורבה ליקר מישמשים, שהם ה-פרי של קנטון Valais, או ויליאמס - סורבה ליקר אגסים.
אם תחצו את הכביש שמול המסעדה ותבחרו בשביל השמאלי תמצאו את עצמכם באמצע Bisse du Milieu (התעלה התיכונה). הליכה של כ-30 דקות לאורכו תוביל אתכם ישר אל מרכז הכפר ננדה. אם תבחרו שלא לרדת למסעדה אלא להמשיך עם ה-Bisse Vieux, הוא יוביל אתכם שוב אל תוך יער וסופו במפל, שם הופך הפיכפוך לפרץ מים גועש שיורד אל ה-Rhône.
ה"ביסים" נמצאים בגובה של 800-2,200 מטרים מעל לפני הים. העתיק שבהם (Bisse Sadins) נבנה בשנת 1435. בשישה מהם עדיין זורמים מים, כאשר התחזוקה וניהול השימוש במים הוא באחריות המועצה המקומית ואגודות חקלאיות שונות. הם נגישים בין האביב לסתיו, מתוחזקים בקפידה ואסור לרכב בהם על אופניים.
אפשר גם לצאת ל"טיול ביסים" מובנה בעזרת לשכת התיירות של ננדה. שאטל קבוע מסיע מטיילים מלשכת התיירות במרכז הכפר (כפוף להרשמה יום קודם www.nendaz.ch/tourism/bisses-shuttle.html) אל תחילת המסלול, שממנו מטיילים ברגל חזרה לננדה. המסלול עובר ב-Bisse de Vex ואחריו אפשר לבחור להמשיך ב-Bisse du Milieu או Bisse Vieux. אורך המסלול כולו כ-3 שעות (תלוי כמובן בקצב ההליכה שלכם). מחיר הנסיעה באוטובוס: 6-9 פרנק שוויצרי למבוגר, 4-6 פרנק שוויצרי לילד (תלוי בעונה). פרטים על שמונה מסלולי הטיול לאורך ה"ביסים" כולל מפת המסלולים ניתן לקבל בלשכת התיירות המקומית או להוריד מהאינטרנט באתר של ננדה.
אחרי הטיול אפשר לקנח בביקור בטחנת הקמח העתיקה המשוחזרת, עם גלגל המים ומערכת כתישת גרעיני החיטה, שעדיין פועלת בננדה. בין כתליה תמצאו גם את בית המלאכה של פרנסואה מוריסו (Francois Morisod), רסטורטור של רהיטים ופסל בעץ, שהוא גם ובעיקר בונה אלפהורן (קרן האלפים השוויצרית). האלפהורן הוא עניין גדול בננדה. מוריסו לבדו מייצר כ-20 קרנות אלפהורן מדי שנה, שבכל אחת מהן הוא משקיע כ-80 שעות עבודה. מחירה של הקרן, שמגולפת מעץ אשוח בשלושה חלקים, נע סביב 2000 יורו. בין 22-24 ביולי מקבץ "פסטיבל האלפהורן הבינלאומי השנתי" של ננדה למעלה מ-100 נגנים.
עוד על ה"ביסים" של קנטון Valais: http://www.youtube.com/watch?v=iKK1FmqbWtE
הכותבת היתה אורחת של לשכת התיירות של שווייץ וקנטון Valais

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה