גרפיטי, חלומות ומסיבת רחוב בבריסל

פורסם במגזין G, גלובס

באותו בוקר של יום שלישי, 22 במרץ, פתח מוזיאון MIMA לראשונה את דלתותיו לקהל. מיקומו במבנה שהיה מבשלת בירה בשולי רובע מולנבק על גדות תעלת בריסל-שרלרואה, היה מלכתחילה חלק מהאג'נדה החברתית שלו. התעלה נבנתה לפני 200 שנה והיוותה תמיד חיץ בין מרכז העיר ותושבי הרובע התעשייתי, שזכה אז לכינוי "מנצ'סטר של בלגיה" ובשנה האחרונה זכה לתשומת לב עולמית כמקום מושבם של קיצונים איסלאמיים. השמועות שהחלו להזדחל אל הסמארטפונים באותו בוקר וחדרו אל מסיבת העיתונאים החגיגית ופתיחת תערוכת הבכורה של המוזיאון, התעצמו לאירוע המטלטל של פיגועי הטרור בנמל התעופה ובמטרו של בריסל, שקטע הכל. המוזיאון נסגר עוד לפני שנפתח ואיתו נדמו כל אירועי התרבות והתיירים נעלמו מהעיר. השלכותיו של האירוע עדיין ניכרות אבל בריסל חוזרת לעצמה ותושביה נחושים להשיב לעצמם את החיים הטובים ויותר מזה.

"עכשיו אנחנו מחוייבים עוד יותר לקדם את משנתנו מול הטירוף וההקצנה", אומר רפאל  קרויט, אוצר המוזיאון ואחד ממקימיו. "כאן במולנבק חובתנו לטפח מהפיכה חברתית, להפוך את התעלה לגשר בין הרובע ומרכז העיר ולחבר בין אנשים באמצעות תרבות".

לא רק MIMA חידש את פעילותו במשנה מרץ. סצנת האמנות של בריסל מתנערת ופותחת מחדש את התערוכות שהוקפאו ופורחים שובב גם אירועי תרבות ובידור. אחרי מצעד הגאווה שהתקיים בעיר במאי ואחריו מצעד ה-Zinneke הנפלא (שעוד ידובר בו) ומרתון הג'אז השנתי,, בריסל שוב מגישה מיקבץ מרשים של אטרקציות עירוניות, שהופכותת אותה ליעד מצטיין לסופ"ש אורבני של תרבות ובילויים.

אמנות הרחוב נכנסת למוזיאון

MIMA החברתי, העכשווי, עם הדגש על אמנות רחוב, גרפיטי וקומיקס, הוא אחד המוזיאונים היותר מעניינים כיום בבריסל. חמישה אמני City Lights, התערוכה הקבוצתית הפותחת שלו, החלו את דרכם בפעילות לא חוקית כאמני רחוב. אחת הבולטות שבהם היא Swoon, שבחרה בקירות המרתף הטחוב של המוזיאון כדי ליצור עליהם את הקולאז'ים שלה – פורטרטים עדינים שמורכבים ממאות רצועות נייר עם אמירה חברתית ופוליטית. למרות שעבודותיה כבר מוצגות בטייט מודרן וב-MOMA היא דבקה ברחוב. "תערוכות וקירות חוקיים זה בסדר", היאא אומרת, "אבל הדרך היחידה להיות חופשיים באמת היא מחוץ לחוקק ולזירה המסחרית. שם מסופרת האמת". צמד האמנים Faile מציג פרשנות עם ניחוח וינטג'י לדיוקנה של חברת הצריכה בפסלים אינטראקטיביים מגולפים בעץ, שמורכבים מדימויים מתוך כרזות פרסומת משנות ה-60. בתערוכת הקבע של המוזיאון בולטים אמני רחוב כמו קאצ'ו, שמפזר את הצבעים על המשטח באמצעות רחפן, וצמד האמנים Mon Colonel & Spit, שכדי החרס המעוטרים שלהם מתעדים את תקופת המסיבות של השניים בפריס. אחד מהם מכיל את אפרם של 200 כרטיסי המטרו שלהם מאותה תקופה. (התערוכה עד 28 באוגוסט). 

במתחם המוזיאון נמצא גם Meininger, מלון טרנדי מקסים, שמשלים את MIMA כמו כפפה ליד וכבר חזר לתפוסה מלאה. מרבית הקליינטורהה שלו הם צעירים מעודכנים. העיצוב מינימליסטי ונעים ויש בר עם טאץ' אמנותי הולם. מ-42 יורו לחדר, ומ-15 יורו למיטה בחדרי מעונות . 

גירושים טראומטיים ו-1800 מיכלי צבע שחור

תהליך גירושים גורם לאנשים לעשות מעשים קיצוניים. האמן דניס מאיירס עשה את זה ביג טיים. בעליו של המבנה הנטוש העומד להריסה של חברת הכימיקלים Solvay ברובע איקסל התיר לו לרסס בו את הגרפיטי שלו. התוצאה: אובססיה מהממת בשם Remember-Souvenir. גרפיטי של קליגרפיה ורישומים מכסה בצפיפות אובססיבית לא פחות מ-25 אלף מ"ר של כתלי מסדרונות, אולמות וחדרים מתמוטטים. הסיורים מוגבלים לקבוצות מאורגנות עד עשרים איש גם מסיבות בטיחותיות. יש שם על הקירות הרבה כעס ותיסכול, שורות בלתי קריאות שאפשר לזהות בהן מילים כמו "כוח", "גאולה", "משחק" ורישומים רבים של האקסית והילדים. 1800 מיכלי הספריי השחור שעשו את כל זה ניצבים על הרצפה באחד האולמות. הבניין נפתח למבקרים ב-22 באפריל לשלושה שבועות. אבל הפרוייקט צבר אוהדים והריסת המבנה נדחתה ליולי. עכשיו, אומרים לנו, חושש הבעלים שיופעל עליו לחץ לדחות שוב את ההריסה.  

  

חלומות אורבניים בקונגו

Urban Now: City Life in Congo במוזיאון Wils, היא תערוכה מעניינת עם מסר חברתי נוקב, פרי שיתוף פעולה של הצלם הקונגולזי סמי באלוג'י והאנתרופולוג פיליפ דה בוק. היא עוסקת באורבניזם בקינשאסה, שמתבטא בתכניות בנייה שאפתניות, מנותקות לחלוטין ממציאות החיים המקומית. זה לצד זה מוצגים צילומים של שלטי ההבטחה למימוש חלום נדל"ניסטי מערבי עד גיחוך, מול צילומים נוגעים ללב של בתים מתפוררים ואופי החיים המסורתי של המקומיים, שאין להם דבר עם תכניות הפיתוח. המחאה שעולה מן הצילומים נהגית בקול בסרט הווידאו של באלוג'י בו נחשף פצע ישן ורגיש – ניצול משאביה של קונגו ע"י בלגיה הקולוניאלית. "מיכרות המלח שלנו סיפקו את כל צרכינו. היינו עשירים", אומר אחד המרואיינים. "עד שבאו הבלגים ועשו באדמה שלנו כרצונם". 

פרובוקציה או ריאליזם?

באמצע מרץ קיבלו ההומלסים של בריסל תשומת לב חריגה. זה קרה כשבמוזיאוןלאמנויות יפות בבריסל נפתחה תערוכת ענק רטרוספקטיביתת של אנדרס סראנו, הצלם השנוי במחלוקת ויש שיאמרו הפרובוקטורר הבלתי נלאה. את סדרות הצילומים הבוטות המפורסמות שלו פתחה סידרת פורטרטים עוצמתיים של ההומלסים המקומיים, שנעשתה בהזמנת עיריית בריסל. פוסטרים שלהם נתלו ברחבי העיר בקמפיין שביקש ליצור פתיחות אל האחר. כל המצולמים "ישבו" עבור סראנו תמורת תשלום, כשהוא מביא את הסטודיו על כל אמצעי התאורה אל "אתרי הבית" שלהם. ימים ספורים לאחר מכן, התחוללה מתקפת הפיגועים, הפוסטרים ירדו והכל נעצר. עכשיו חזרו גם כאן לפעילות ועד 21 באוגוסט אפשר לראות שם את דיוקני ההומלסים לצד מגוון עבודותיו המטלטלות של סראנו – צילומי הגופות בחדרי המתים, סצנות הפורנו הקשה והסדרות "הדתיות" שלו, כולל "Piss Christ" השערורייתי – פסלון ישו הצלוב בתוך מיכל שתן של האמן. חמש תמונות מסידרת הפורנו מוצגות עם רצועות הטייפ האדומות שהודבקו עליהן לאחר שחובלו ע"י צופים נזעמים. 

חבורת "העפרונות" מכה שוב

סיור הגרפיטי של קבוצת Fais Le Trottoir (שפירושו Hit The Streets) הוא המרענן הרשמי של ביקור עכשווי בבריסל. פרד לבה, אמן רחוב והמדריך שלנו, מוביל אותנו בין בתי רובע איקסל ומאיר את עושר סצנת הגרפיטי המקומית. אנחנו לומדים לפענח את חתימתם של אמני גרפיטי כמו חבורת "העפרונות" (Les Crayons) ופארול, שכבר הגיע לגלריות אבל חזר לרחוב, נאמן לאמנותו. אנחנו מתוודעים אל Brigade Anti-Tag, היחידה ללוחמה בגרפיטי, וגם לומדים להבין קצת לנפשו של אמן הגרפיטי – אמן האותיות לעולם ישאר אנדרדוג לעומת אמן ציורי הקיר, שהדרך לחברות מסחריות וחברות פרסום תמיד פתוחה בפניו. בדרך מסתבר שפרד שלנו אחראי לביצוע שלושה ציורי קיר חוקיים בהזמנת עיריית בריסל ("הרי צריך לחיות ממשהו"). משך הסיור כשעתיים. מחיר – 5 יורו למשתתף.

אגב, הקנס שחוטף גרפיטאי שנתפס – 100-700 יורו לגרפיטי אחד! אתה קטין? ההורים שלך יידרשו לשלם. על חבורת "העפרונות" זה לא עושה רושם. במהלך אוגוסט הם גם יקיימו תערוכה. על המועד והמיקום המדוייקים תבוא הודעה יום לפני, בעיקר דרך פייסבוק ושהבריגדה תחפש אותם בסיבוב. 

"בריסל את יפיפייה היום!"

התמזל מזלנו להיות בבריסל ביום של ה-Zinneke. מרכז העיר. אלפי בריסלאים צוהלים. בחור גבוה שפניו צבועים בלבן עומד על הבמה לבוש במעיל לבן ארוך בסגנון צבאי, עשוי נייר. רצועה אלכסונית בצבע כתום חוצה את חזהו כמו רצועת נשק דמיוני. "בריסל את יפהפייה היום!", הוא קורא לקול תרועות ההמון. מצעד הזִינֶקֶה יצא לדרך ונראה שהוא הגשים את מה שבריסל כל כך היתה זקוקה לו: מפגן ססגוני של רוח טובה ועליצות מדבקת.

הזינקה, שהחל בשנת 2000 ומתרחש אחת לשנתיים, מניף את דגל האחווה ומטרתו שיתוף פעולה יצירתי בין תושבי 19 הרשויות המוניציפליות של בריסל. השנה, כמה סמלי, היה נושא המצעד "שבריריות". זה היה לא רק מפגן מרהיב של יצירתיות. המסר החברתי כל כך בלט לעין. רוב התלבושות והאביזרים נעשו מחומרים ממוחזרים ובכל להקה נראו חבריה הנכים והפגועים של הקהילה תופסים מקום מרכזי. "זו הפעם השלישית שאני כאן וזהו לדעתי פסטיבל הרחוב הכי מדהים באירופה", אמרה לי הלנה דה יונג, צלמת ערוץ טלוויזיה הולנדי שהגיעה מאמסטרדם לסקר את האירוע. בכל מקום נראו לבני-הפנים במדי הנייר הלבנים-כתומים. "אנחנו המשטרה האלטרנטיבית", הסביר לי הגבוה שהלהיב את הקהל מעל לבמה. אבל לחבורת "השוטרים" החמודה הזאת, שהם אמנים הנמנים עם מארגני הזינקה ומופקדים על שמירת הסדר, לא ממש היתה עבודה. ההמון היה חביב וממושמע ולבני-הפנים בעיקר הסתחבקו עם הצופים וזה עם זה כמו בכנס מילואים, כאשר מדי הנייר שלהם הולכים ונקרעים בסוג של מיצג אמנותי-חברתי. אם לא תגיעו קודם לבריסל תרשמו לכם – זינקה, מאי 2018!! 

  עוד תערוכות בבריסל 

במוזיאון Adam במתחם האטומיום של בריסל:

Eames & Hollywood – 240 צילומים שצילם המעצב המיתולוגי צ'ארלס אימס באתרי ההסרטה של חברו הטוב במאי הקולנוע בילי ויילדר ("חמים וטעים", "שדרות סנסט"). הצגת הצילומים החושפים את מאחורי הקלעים של תעשיית הקולנוע של הוליווד אמורה לגלות משהו מקסם המפגש עם ויילדר, עליו כתב אימס: "אתה לא הולך לצפות בבילי מצלם סרט כדי ללמוד איך לעשות סרטים...אלא כדי ללמוד איך לכתוב מאמר, איך לעשות כיסא, איך לבנות מבנה ארכיטקטוני". (עד 4.9.2016)

Plasticarium – תערוכת קבע של 500 יצירות פלסטיק, ביניהן פריטים קלאסיים כמו "כורסת ג'ו דימאג'יו" בצורת כפפת האיגרוף (ערכה במכירות פומביות 9,000 דולר), מתלה המעילים האיקוני בצורת קקטוס מראשית שנות ה-70 ועוד. 

הכותבת הייתה אורחת הנספחות הכלכלית–מסחרית של בריסל וולוניה, Wallonie Bruxelles visit brussels, Tourisme , וחברת בריסל איירליינס