שובו של הנווד

 פורסם במגזין G, גלובס

ולריה ודימיטרי בוטקוביץ עוברים מחדר לחדר ולא מפסיקים להצטלם. עולמו של צ'פלין, מוזיאון חווייתי יוצא דופן, שנפתח לאחרונה באחוזתו של צ'פלין בעיר וֶוֶה (Vevey) על גדות אגם ז'נבה, כולל למעלה מ-30 אתרי צילום משוחזרים מתוך סרטיו, ונדמה שעם כל כניסה לאתר צילומים כזה התיאבון של הבוטקוביצים לבּוּק וסלפי רק מתגבר. ולריה עולה על כיסא הספר באתר הצילומים המשוחזר של "הדיקטטור הגדול", כשדמותו של צ'פלין בגודל טבעי מניפה מסרק מעל לראשה. דימיטרי מתיישב ליד דמותו של צ'פלין בבית המשפט ואחר כך נאחז בסורגי הכלא ומחייך אל הסמארטפון של אשתו. את הצילום הזה הם שולחים לבת שלהם במסנג'ר ומאוחר יותר יעלו את השאר לפייסבוק. הם הגיעו לסקר את "עולמו של צ'פלין" עבור תוכנית הרדיו שלהם במוסקבה וגילו פארק שעשועים שלם, והם לא מחמיצים שום הזדמנות להנציח את הרגע. כשמביטים בהם מבינים כמה מבריק הקונספט שיצר המוזיאוגרף הקנדי איב דוראן באחוזה השוויצרית של משפחת צ'פלין. 

דוראן, איש צנום ונמוך קומה ("1.66 מ'. כמו צ'פלין") עם חיוך ילדי, מציג בלהט את המיזם שלו. הפרוייקט התחיל להתגלגל בשנת 2000 כאשר דוראן, המתמחה בהקמת אתרים מוזיאליים מבוססי טכנולוגיות מולטימדיה, נתקל בפיליפ מיילאן, אדריכל שוויצרי וידיד משפחת צ'פלין. "המשפחה רצתה להקים מוזיאון על חייו ויצירתו של צ'פלין, מוזיאון שגם ייצר חווייה", מספר דוראן. "הצעתי להם להקים מרכז תרבות, שבו אפשר יהיה לא רק לצחוק ולחוות את צ'ארלי הליצן, אלא גם להכיר דרך עבודותיו את התקופה, את החברה של אז ונושאים חשובים שטיפל בהם בסרטיו, כמו המשבר הכלכלי, רעב, דיכוי, פאשיזם, נושאים שמעסיקים אותנו גם כיום". למיזם של דוראן חברה Grévin, חברה צרפתית שמפעילה אתרי נופש ופארקי שעשועים. בהשקעה של 60 מיליון פרנק שוויצרי, ותוך שיתוף פעולה מלא של המשפחה, יצרו באחוזת צ'פלין מרכז חווייתי יוצא דופן. זוהי הכלאה מרתקת בין מוזיאון עשיר בתיעוד ופריטי ממורביליה, מוזיאון שעווה ופארק שעשועים. המשפחה סיפקה גישה חופשית לאוצר העצום שלה – ארכיון סרטי צ'פלין, 15 אלף צילומים ו-200 אלף מסמכים. הקמת המרכז נמשכה 16 שנה. "כמו הזמן שלקח לחפור את מנהרת גוטארד", מגחך דוראן כשהוא מכוון לפרוייקט השוויצרי אדיר המימדים של חפירת המנהרה החוצה את האלפים, שעומד להיפתח בקרוב. מה עיכב שנים רבות כל כך את הפרוייקט של צ'פלין? שכן אחד התנגד. 16 שנים לקח להם לפתור את הבעיה הקטנה הזאת.

אוצר ארכיוני של 15 אלף צילומים

"עולמו של צ'פלין" מתפרש על פני שלושה מתחמים: בית המשפחה שמפגיש את המבקר עם החיים הפרטיים של משפחת צ'פלין; המתחם המוקדש לסרטיו; הפארק היפהפה הענק, שמשקיף אל הנוף האלפיני של רכסי Dents du Midi ו-Le Grammont.

מתחם הסרטים הוא לב העניין. הביקור מתחיל באולם קולנוע, בצפייה בסרט קצר, מעין פתיח. בסיומו – זהירות ספוילר! – המסך עולה ומאחוריו מתגלה שיחזור של סימטה לונדונית של סוף המאה ה-19 – זירת ילדותו של צ'פלין. מכאן פשוט נשאבים פנימה אל חללים שופעי קסם של אתרי סרטים משוחזרים, מלאים בדמויות בגודל טבעי של צ'פלין ושפע של דמויות מסרטיו, ודמויות של אישים ידועים שהוא היה ההשראה ליצירתם – פליני, בניני, מייקל ג'קסון, וודו אלן. דמותו של מייקל ג'קסון ניצבת בכניסה לחדר שמציג בשורה של מסכים את צעדיו ותנועתו הייחודיים של צ'פלין, שהיו השראה ל"הליכת הירח".

אין ספור ויטרינות עם פריטי ממורביליה מקוריים ירגשו את אוהבי צ'פלין ואת חובבי הקולנוע בכלל. אבל "עולמו של צ'פלין" מיועד בראש ובראשונה למשפחות. מותר לגעת בדמותו של צ'ארלי, בדמותה של קלייר בלום בסצנה מתוך "אורות הבמה" (בלום, כיום בת 84, הגיעה לפתיחה). כן, לחצו על הכפתור והפעילו את הצריף המתנדנד באתר צילומי "הבהלה לזהב", שבו על כיסא הבמאי של דגלאס פיירבנקס, אחזו במצלמת קולנוע וצלמו את פולט גודאר. מבקר מן השורה יבלה שם שעתיים-שלוש, אבל מוקיריו של צ'פלין יבלו כאן הרבה יותר – מול הוויטרינה עם החליפה המקורית של דמות הנווד המיתולוגית (סכום הביטוח – חצי מיליון דולר), הנעליים והמגבעת המקוריים מ"זמנים מודרניים" (נרכשו ב-120 אלף דולר מזוג אספנים ניו יורקים בדקה התשעים בטרם נמסרו למכירה פומבית בכריסטי'ס), ובחדר "צ'פלין בעולם" שמציג תיעוד של נסיעותיו ברחבי העולם.

בסלון אצל הצ'פלינים

דוראן מוביל אותנו על פני הסלון עם הכורסאות של צ'ארלי ואונה אשתו, על פני חדר האוכל המשפחתי, חדר העבודה עם שולחן הכתיבה שעליו נכתב התסריט של "הרוזנת מהונג קונג", הפסנתר שעליו כתב את המוסיקה לסרטיו. כל הרהיטים מקוריים. ויש גם את הפארק הנהדר, עם פאנלים שמספרים על מסיבות הברביקיו, חיות המחמד של הילדים (לג'רלדין היה נחש, ומייקל החזיק תנין בבריכה) ואנקדוטות מחיי המשפחה.

המתחם כולו מלא מסכי וידאו שמקרינים קטעים מסרטי צ'פלין וקטעי תעודה שונים. נוגעים במיוחד הם הסרטים המשפחתיים שנמסרו ע"י ילדי צ'פלין ומוקרנים בכל פינה בבית המגורים. גם שם צ'פלין הוא צ'פלין. לא יכול להתאפק. עושה פרצופים, מדלג, מדגדג וגונב את ההצגה. הסרטונים המשפחתיים האלה בסלון, בחדרי השינה, בחדר העבודה, יוצרים אצל המבקר תחושה של קירבה אל דיירי הבית.

מה לכל זה ולשוויץ? ב-1952 הגיעו צ'ארלי ואונה לאירופה לכבוד הפרימיירה של סרטו "אורות הבמה". מאחוריו היו שנים של מרורים שהאכילה אותו ועדת בית הנבחרים לפעילות אנטי-אמריקנית בראשות הסנטור מקארתי. הוא הואשם בפעילות קומוניסטית, זומן לשימוע ולבסוף בוטלה אשרת הכניסה שלו מחדש לארצות הברית. צ'פלין ויתר על אזרחותו האמריקאית וחיפש בית חדש. הוא מצא אותו באחוזה בת 140 הדונם בכפר קורסייה-סור-וֶוֶה (Corsier-sur-Vevey) שבפאתי וֶוֶה, אותה רכש תמורת 600 אלף פרנק שוויצרי (שווייה כיום 15 מיליון פרנק) ובה התגורר ב-25 השנים האחרונות לחייו עם אונה ושמונה ילדיהם.

ציניקנים יגידו שסייעה להחלטתו גם מדיניות המיסוי השוויצרית, אבל הטענה הרווחת היא שאחרי שנות הפאראנויה של המקארתיזם היתה השלווה המפוהקת ונטולת הפפראצי של אגם ז'נבה התרופה הנכונה. תושבי וֶוֶה הניחו לו לסעוד בשקט ב"ז'ארדן ד'אסי", המסעדה הסינית שהיתה החביבה עליו, לפקוד ללא הפרעה את חנות הגבינות בעיר העתיקה, וגם לא הטרידו את האורחים המפורסמים שהרבו לבקר באחוזה.

עד השנה האחרונה תושבי וֶוֶה גם לא עשו יותר מדי כדי להתהדר באייקון המיתולוגי שבחר לחיות ביניהם. הם הציבו לכבודו פסל צנוע בדמותו של הנווד על הטיילת הצופה לאגם וב-1995 החל השוקולטייר המקומי, בלייז פויה, ליצוק שוקולד בצורת נעלי צ'ארלי צ'פלין. הוא עדיין עושה את זה אבל מי שבא בגלל נעלי השוקולד של צ'פלין ישאר בגלל הפראלינים וסדנאות הטעימה שהוא עורך בחנות השוקולד המופלאה של Läderach  במרכז ווה (שוקולד עם הל, זעתר, צ'אי מאסאלה ומה לא). ב-2011 נעתרו בעיירה לרעיון של צייר בשם פרנק בורולך, שצייר במשך שנתיים על חזיתותיהם של שני בניינים ציורי ענק עם דמויותיו של צ'פלין. וזהו. עד עכשיו.

שש בערב, הגינה של זמנים מודרניים – מלון חדש של ארבעה כוכבים ביציאה לכביש המהיר מוֶוֶה. 40 אנשי צוות המלון – מלצרים, חדרניות, פקידי קבלה – מתקבצים לצילום קבוצתי רגע לפני אירוע הפתיחה הרשמי של המלון. כולם לבושים בשחור וחובשים מגבעות צ'רלי צ'פלין. נדמה שאירוע חנוכת המלון הנחמד הזה, שהכל בו צ'פלין כולל הלוגו של חדרי השירותים (צלליתו של צ'פלין בגברים, צלליתה של פולט גודאר בנשים) – הוא לא רק אירוע פתיחה של המלון, אלא האקט שמסמל את מיתוגה הסופי של וֶוֶה בתור העיר של צ'פלין. 

צ'פלין נפטר ב-1977, אונה ב-1991, והם קבורים זה לצד זה בבית העלמין הקטן של קורסייה-סור-ווה, שגם הוא, מן הסתם, יזכה עכשיו למבקרים רבים יותר. 

על המסך מול שולחן האוכל הגדול בבית משפחת צ'פלין מוקרן סרטון משפחתי: כל המשפחה מסבה אל השולחן. צ'ארלי מתחיל לאכול מרק דימיוני מצלחת שטוחה. כל הילדים מביטים בו לרגע וברצינות תהומית מתחילים להניע את הכפות ולאכול מצלחותיהם הריקות בקצב אחיד. הצליח לו לדוראן. ההיכרות האינטראקטיבית המענגת עם יצירתו של צ'פלין באתרי הסרטים המשוחזרים מסתיימת בתחושה של היכרות אינטימית ונעימה עם המשפחה, שכמו מזמינה אותך אליה הביתה.

"הצפי הוא 250 אלף מבקרים בשנה", הוא אומר, "אבל אני מאמין שיהיו יותר, כי אני חושב שצ'פלין רלבנטי היום יותר מתמיד. מצב העולם בכי רע. יש כל כך הרבה פחד, כל כך הרבה סכנות. חייבים לצחוק יותר מול הקושי והאווילויות. צ'פלין והנווד שלו הכרחיים היום יותר מתמיד. אפשר לומר ש-Chaplin is back".  

אם כבר הגעתם לריביירה השוויצרית

·         אלימנטאריום המוזיאון המצויין המוקדש לנושא המזון וממוקם על הטיילת של ווה, יפתח מחדש במהלך חודש יוני, עם תצוגות משופצות ותצוגות וסדנאות חדשות – על הרגלי אכילה ודיאטות, סדנאות בישול לילדים, מזון כמעורר זכרונות, "מעבדת חושים" ומשחקים שונים כמו משחק המתרחש כולו במערכת העיכול. (לא רחוק ממנו יפתח השנה גם מוזיאון "נסט" של חברת "נסטלה"). 

·         המוזיאון האולימפי בלוזאן, השכנה לווה, התחדש עם תערוכה המוקדשת לריו, שבה תיפתח תיכף אולימפיאדת 2016. ביום ביקורנו הגיעה לראשונה בהיסטוריה האש האולימפית ללוזאן, לכבוד מלאת מאה שנה לייסודו של הוועד האולימפי. ארבעה חברי המשלחת מריו דה ז'אנרו, עם פנסי לוקס, הדליקו את אגן האש בגינת המוזיאון. היתה התרגשות גדולה. אבל כדאי לבוא בגלל תצוגות הקבע של המוזיאון. פריטים כמו נעלי הריצה של קארל לואיס ואמיל "הקטר הצ'כי" זטופק המיתולוגי, ומסכי ענק שמקרינים רגעים בלתי נשכחים בהיסטוריה האנושית ברזולוציה מהממת, יוצרים לרגע את מה שהמוזיאון הזה נועד לעשות – לגרום לנו להרגיש ביחד חלק מהישג אנושי מדהים באמת. 

 

ה

הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות של שוויץ וחברת התעופה Swiss