הספא של באדן באדן שבגרמניה תובע להשאיר מאחור את הבגדים (הכל), את הבושה ואת הזיכרון, ולצאת למסע אל שלוות הגוף והנפש. ויש גם קזינו, אוסף אמנות מעולה, ובשולי העיר – היער השחור.
בית המרחצאות הטרמליים "פרידריכסבאד" בבאדן באדן הוא מבנה ענק בן 100 שנה, שמזמן חוויה יוצאת דופן גם למי שמורגל בהוויית ספא. מדובר בטקס בן שלוש וחצי שעות ו-16 תחנות, של בריכות, סאונות וחדרי מרגוע, שתכליתו שלוות גוף ונפש.
באדן באדן, עיירת-הבונבוניירה בשולי היער השחור בדרום-מערב גרמניה, חייבת הרבה למים החמים המפעפעים באדמתה. הראשון שמיסד שם את מסכת הפינוקים הזאת הוא הקיסר הרומי קראקאלה, שהיה הראשון לגלות מה מסוגלים מי המעיינות הטרמליים שלה לעשות למען כאבי המפרקים שלו, כשהתנחל בה עם לגיונותיו במאה הראשונה. במאה ה-19 גילתה אותה מחדש אצולת אירופה, וסלבס כמו המלכה ויקטוריה, הקיסר וילהלם הראשון, דוסטוייבסקי וברהמס הפכו אותה לאתר חובה של החוג הנוצץ. היום באדן באדן היא עיירת ספא ירוקה ומטופחת, שעדיין מדיפה ניחוח של יוקרה וקוסמופוליטיות, אבל בעיקר מוסיפה
לשכלל את המסלול המפנק של החיים הטובים, שהיום יכול ליהנות ממנו כל בורגני מן השורה.
נשים עירומות, מקלחות, פס-קול בגרמנית. אני מניחה לאסוציאציה בלתי נשלטת לשוט הלאה וממשיכה לסאונה הראשונה. בנות עשרים ובנות שמונים שרועות על דרגשי עץ מהבילים. שקט מוחלט. שלט באנגלית מורה כמה דקות יש לשהות כאן. לאדים יש ריח של אקליפטוס. כיף לנשום. בתחנה מס' 5 ממתינות שלוש בלניות חמושות במברשות כדי להעניק לי "מסאז' סבון-מברשת".
"נמבר טו, פליזזז"."OK?", שואלת הבלנית המקרצפת בחריצות את בשרי. לא יודעת אבל התוצאה היא עור של תינוק.
"נמבר טו, פליזזז"."OK?", שואלת הבלנית המקרצפת בחריצות את בשרי. לא יודעת אבל התוצאה היא עור של תינוק.
אין לי מושג מה עושה למעני הרכב המינרלים המהולל של מי המעיינות בפרידריכסבאד, אבל אני יודעת מה עושה למעני השכשוך במים החמימים באולמות הגדולים עטורי העמודים והקשתות. גם ברור לי מאוד מה עושה למעני העירום הציבורי הראשון שלי. סוף סוף אני מבינה על מה דיברו הנטוריסטים שראיינתי רק לפני חודש לכתבה על טיולים בעירום. התחושה העמוקה של שחרור, של השלת קליפה קשה, מגוננת, מיותרת, חופש כמעט משכר. "אני? עירומה בציבור? לא תודה", עניתי אז על ההצעה להצטרף ולראיין אותם 'בשטח'. מי היה מאמין. 45 מעלות. 48 מעלות. טמפרטורת המים בבריכות מטפסת למעלה.
מאחת מהן עולה ריח של רוזמרין. בתחנה מס' 7 מגיע המסע לשיא מסויים. זו הבריכה המלכותית, הגדולה והיפה מכולן, שכיפת תקרתה מתנשאת לגובה עצום. אך מה זה רואות עינינו? במים המלכותיים משכשכים גברים ונשים יחדיו. בימים מסויימים, מתברר, תחנות 7-11 הן "גמישטה" (Gemischte - מעורבות). מיד מתברר גם ששרידי עכבותי נמסו אי שם במי הרוזמרין של מס' 6, ואין נינוח ונטול מתח מה"גמישטה" הזה.מתערבבים. בנעימות. כל אחד לעצמו. עירומים מבושה.מכאן והלאה יורדת
הטמפרטורה מבריכה לבריכה. 36 מעלות. 34 מעלות. 28. האחרונה היא בריכונת זעירה מוארת מבפנים באור כחול, שנראית
כמזככת מכולן. השלט אומר: 18 מעלות. אני מכניסה בוהן. מי קרח. אני מדלגת עליה וחותכת לקצה המסלול, שם עוטפת אותי בלנית בסדין מחומם ומוליכה אותי אל התחנה הבאה – תחנת הקרמים. הרי יש להשיב להשיב לעור את הלחות."סליפ?", היא שואלת. לישון? עכשיו? למה לא בעצם. היש סיום טבעי מזה?! סליפ. בהחלט.
בחדר גדול ואפלולי, שכולו מיטות ועליהן תרמילים צמריים בצבע חום בהיר, היא אורזת אותי עד צוואר בסדין ובשמיכת צמר חומה. השלט על הקיר מורה: 30 דקות. לילה טוב.
בחדר גדול ואפלולי, שכולו מיטות ועליהן תרמילים צמריים בצבע חום בהיר, היא אורזת אותי עד צוואר בסדין ובשמיכת צמר חומה. השלט על הקיר מורה: 30 דקות. לילה טוב.
מזל ואקספרסיוניזם עם נוף אל הפארק
אורכה של באדן באדן קילומטרים ספורים בלבד. בטיול רגלי קצר אפשר לפקוד את המונומנטים המרכזיים שלה, הטובלים בגנים מטופחים ובפארק ליכטנטאלר ( Lichtentaler Allee), שהנהר אוס (Oos) חוצה אותו.גם למי שהימורים אינם כוס התה שלו כדאי להציץ לקזינו המפורסם של העיר, הממוקם במבנה מפואר בסגנון הארמונות הצרפתים מ-1850. שולחנות ההימורים פזורים בתוך תפאורה מהודרת של פסלים קלאסיים ונברשות בדולח ענקיות. כאן הפסיד דוסטוייבסקי את המכנסיים וכתב את "המהמר" (שלט בקומה השנייה של בניין במידרחוב מציין את הבית בו גר וכתב). לעומת המזג התוסס של בתי הקזינו האמריקניים למשל, שם המשחק כאן הוא איפוק ואלגנטיות. איש אינו מניד עפעף. לא המהמרים ולא מנהלי ההצגה, שמשנעים בזריזות מהפנטת את הקלפים והז'יטונים על פני שולחנות המשחק והרולטה. (יש סיורים מודרכים באנגלית בתיאום מראש).פארק ליכטנטאלר מתהדר ב-300 מינים של עצים ושיחים. שביליו, שהיו פעם הפרומנדה של שמנה וסולתה של אירופה, הם היום מסלולים נעימים לטיול, ג'וגינג וסיבוב עם הכלב. מול הפארק, צמוד לגלריה הציבורית (Staatliche Kunsthalle), מבהיקה הפנינה בכתר של באדן באדן – מוזיאון אוסף פרידר בורדה. בורדה, איל דפוס ומו"לות ואספן אמנות ידוע תושב המחוז, מימן את הקמת המוזיאון שתוכנן ע"י ריצ'ארד מאייר, האדריכל הניו-יורקי שתיכנן גם את "גטי סנטר" בלוס אנג'לס ואת המוזיאון לאמנות עכשווית בברצלונה.
המוזיאון חובר בגשר אל הגלריה הציבורית, ומהווה משכן הולם לאוסף המרשים של בורדה: 500 יצירות אמנות מודרנית קלאסית ועכשווית, שבולטת בהן חיבתו של האספן לאקספרסיוניזם. שווה ערך ליצירות האמנות הוא המבנה עצמו: בוהק בלובן, קווים פשוטים, חללים גדולים וחלונות ענק, המכניסים פנימה שפע של אור יום וגם את נופי הפארק, במטרה מוצהרת להציג את האמנות והטבע זה לצד זה.
פינוקים משלימיםלבאדן באדן מדרחוב קטן ואיכותי, עם ריבוי יחסי של חנויות עיצוב ואביזרים (ארנקים, צעיפים, פרוות) ומיעוט מפתיע של בתי קפה. סמוך לבית העיריה הישן נמצא Weintrodler, מרתף יין וחנות הקואופרטיב של 400 כורמי Stich Den Buben, אזור גידול בן 500 שנה, שמתמחה בענבי ריזלינג. נוסף לקניית יינות איכותיים, תפריט בווארי ומופעי ג'אז מציעים שם טעימת יינות.
טיול בחיק הטבע המקיף את באדן באדן הוא חובה. קילומטרים ספורים ממרכז העיר ואתם בלב מסלולי טיול ביער השחור או ב"דרך היין", הזרועה טירות, יקבים וכפרים קטנים. אל תתנו להגדרה "כפר קטן" להטעות אתכם: בכפרי מחוז ביירסברון (Baiersbronn), למשל, נוצצים ששה כוכבי מישלן בארבע מסעדות גורמה. תחבורה ציבורית תכופה מגיעה לכל מקום על כביש 500B, החוצה את היער השחור: לכפרים, לטעימות יין ושנאפס ביקבים, או לאגם מומלזה (Mummelsee), הנמצא במרחק חצי שעת נסיעה מהעיר. זהו אגם זעיר ומקסים, שלחופו מסעדה נעימה, מאפיה עם לחמים מיוחדים (לחם הפירות היבשים השחור הדחוס בכל טוב הוא עילוי) וחנות מזכרות ובה חדר שלם מלא מכשפות בכל הגדלים. קומפלקס זה שייך ל-Dieterle Berghotel Mummelsee, הממוקם על Schwarzwaldhochstrase - כביש 500B.
+of+DSCN3676.jpg)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה