פורסם במסע אחראונליין
מחוזות השיק, העושר
התרבותי והאקשן בספרד היו מאז ומתמיד נחלתן של מדריד וברצלונה. אך בשנים האחרונות נראה
שוולנסיה, העיר השלישית בגודלה בספרד, עושה הכל כדי לצמצם את הפער ומצליחה להמציא
את עצמה מחדש.
עשור חלף מאז הפקידה ולנסיה בידי האדריכל-הכוכב סנטיאגו קלטראווה את תכנון "עיר האמנויות והמדעים", שהפכה לסמל האיקוני שלה ולאטרקציה עולמית. "מאז הקמתו של המתחם מספר התיירים בוולנסיה שילש את עצמו", אומר מיגל אנחל פרז, מנהל השיווק של לשכת התיירות המקומית. אבל לא רק קלטראווה. עוד ועוד בתים ברובע דל כרמן בעיר העתיקה זכו לשימור ולשכנות חדשה של בוטיקים ומסעדות טרנדיות. רובע Russafa הפך מרובע מרופט ל"שכונת פלורנטין של ולנסיה" עם סצנת חיי לילה תוססת. ובזכות משטי America’s Cup ומירוצי הגארנד פרי ופורמולה 1 התפתח גם איזור הנמל. ויחד עם זאת ולנסיה נותרה נינוחה, מתויירת אבל לא גדושה מידי, ושלווה יחסית לעיר בגודל שלה. אלא אם כן הגעתם אליה באמצע מרץ.
פסטיבל פיצוץ
שבת אחת לפני יום השוויון האביבי, שתיים בצהריים. הרחובות המובילים אל Plaza del Ayuntamiento, מלאים עד אפס מקום והמרפסות מסביב מאיימות לקרוס תחת כובד הצופים. כולם בחוץ כדי לקחת חלק באירועי הפתיחה של ה"לאס פייאס" (Las Fallas) – פסטיבל האש. מעל לכיכר אפשר להבחין ברשת מוזרה של חוטים. בהינתן האות קורה מה שיכול להתפרש במקומות אחרים בעולם כמגה פיגוע. במשך 15 דקות רצופות של רעש אימים עפים מאות נפצים אל שמיה הכחולים של ולנסיה, מתקבלים בתשואות נלהבות ומשאירים אחריהם שובלי עשן לבנים ופתיחה מבטיחה לאביב. בפינות רחוב, מתחת לניילונים, כבר אפשר לראות את גיבורי שיאו של הפסטיבל: מצעד פסלי הענק מעיסת נייר בדמות פוליטיקאים וסלבריטיז מקומיים. ביום האחרון של הפסטיבל יעלו אותם באש. כולם פרט לאחד, חביב הקהל. הוא ייבחר ע"י התושבים, יינצל ויזכה לתהילת עולם ב-Fallas Museum. הגירסה הוולנסיאנית הזאת לפסטיבל הפגאני של גירוש החורף וקבלת פני האביב היא אחד האירועים השנתיים הפופולאריים בספרד ולאוהבי חגיגות רחוב מומלץ בחום לתזמן את הביקור בוולנסיה לחודש מרץ. אבל ולנסיה מתגמלת יפה את תייריה גם בימים של שיגרה נטולת פסטיבלים וכדאי להכיר אותה לאט ובנחת.
ליבה של העיר הוא Barrio del Carmen בעיר העתיקה – מבוך ציורי של סימטאות מדיבאליות, שופעות בוטיקים, בתי קפה ומסעדות. מעל חזיתות הבתים נראים סמלי משפחה עתיקים ובכיכרות הקטנות בין הבתים נטועים עצי התפוז המפורסמים של ולנסיה. הם מעניקים למרחב האורבני נופך כפרי וניחוח בלתי צפוי של פריחת הדרים.
משחקי השף
"זה לא מדע מדוייק. צריך להרגיש את האורז!", אומר השף בני לקבוצת המתלמדים שהתקבצה במטבח בית הספר לפאייה, ובוחשת בצמדים והכי ברגש את האורז במחבתות ענק.
ולנסיה טוענת לתואר מולדת הפאייה. לטענת הוולנסיאניים זה קרה הרבה לפני שהאיטלקים למדו להגיד "ריזוטו" ויש לוולנסיה היסטוריה ארוכה של גידול אורז ומרחבי שדות אורז כדי לתמוך בטענתם.
השף בני נחוש להנחיל לנו את מורשת הכנת הפאייה כהלכתה. שלב אחר שלב, אנחנו מניחים את המרכיבים במחבתות: כרעי עוף וארנבת, שעועית ירוקה, אפונה, שבלולים, זעפרן. אחר כך ניצור מהם את "הר הכרמל" ("איזה הר יש לכם בישראל? כרמל? אז תעשו כרמל!") ונניח את האורז ברגש "בחורבה" ("באמצע! כמו שמשה חצה את ים סוף"), הכל כדי לראות את השף בני סוקר את פאר יצירתנו וחורץ – "פנומנל!".
השיעור הנחמד הזה מתחיל בקניית המצרכים בשוק עם השף ומסתיים בארוחה טעימה. עד 20 איש בקבוצה. 55 אירו לאדם ואפשר גם ארבעה חברים. אה, ובסוף גם מקבלים תעודה של "פאייה ספסיאליסטה"! www.escueladearrocesypaellas.com
"עם הפאייה מומלץ להגיש Agua de Valencia קרה מלאה בפירות העונה", מוסיף ברק בן גל, מדריך תיירים של חברת "אשת טורס" ותושב ברצלונה מזה 15 שנה, וגם מספק את המתכון. זהו הקוקטייל הרשמי שלל ולנסיה, התמים למראה, שהוא מיץ תפוזים מחוזק ב-"1/3 יין לבן או קאווה + 3 שניות מזיגה של ברנדי או רום או שניהם". יש הגורסים שיש להוסיף גם ג'ין או וודקה. בקיצור, הבנתם.
אם תבחרו לקבל את הפאייה שלכם מוכנה מומלץ לעשות את זה בטראסה של מסעדת "לה לולה" ב- Pujada del Toleda, באמצע הסימטה בין בתי המגורים של העיר העתיקה. lalolarestaurante.com
שיר השוק
מרקאדו סנטרל (Mercado Central), השוק המקורה בעיר העתיקה, הוא המקום לקנות את החומרים לפאייה – אורז בומבה (אורז עגול מיוחד), פפריקה מעושנת וזעפרן – שתכינו בבית כשתחזרו. זהו שוק נהדר. הוא ממוקם במבנה ארכיטקטוני יפהפה מעוצב בסגנון המודרניסטי עם כיפות ברזל וזכוכית הדורות, שנבנה ב-1928. הוא מבטא את בחירתה של ולנסיה בקידמה טכנולוגית ואת הגאווה המקומית על התוצרים החקלאיים של ה-Huerta – החגורה הירוקה של שטחים פוריים המקיפה את העיר. עם 400 דוכני מזון ו-60 אלף קונים ביום, זהו שוק המזון הטרי המקורה הגדול באירופה והוא תחנת חובה לא רק לפודי'ס. חייבים לראות את מגוון היצורים הימיים הפרושים על דוכני שוק הדגים ופירות הים. חובבי הבירה לא ידלגו על Cervezas del Mercado – כוך עם למעלה מ-500 סוגים של בירה, ומומלץ לשבת באחת המזללות בשוק, לנשנש טאפאס ולהתחכך עם המקומיים שבאו לקניות. סמוך לשוק כדאי לבקר בבית בורסת המשי (La Lonja de la Seda ). המבנה המפואר מסוף המאה ה-15 מוקף גינת עצי תפוז יפה ומדגים את עוצמתה של העיר שהיתה עד המאה ה-13 יצרנית משי חשובה. הבניין עם אולם המסחר המפואר, העמודים הספירליים והתקרה המקושתת שמגיעה לגובה של 19 מ', הוא אחת הדוגמאות המרשימות לאדריכלות גותית אזרחית. (יש אודיוגייד).
המסעדות והברים של רובע רוסאפה (Russafa) הם המקום הנכון לבילוי
ערב בעיקר בסופשבוע. מה שהיה בעבר שכונת פועלים וזרים קשי יום, הוא כיום רובע
אמנים והיפסטרים טרנדי, עם חנויות וינטג' וגלריות, ברי טאפאס והקאלבים הטובים
בעיר. בדרך כלל זה בר עם עוד משהו – חנות ספרים, חנות בגדים, משחקי שולחן, חנות
פריטי וינטג'. ב-Ubik Café – בית
קפה-חנות ספרים עם ניחוח וינטג'י, תמצאו הופעות חיות של הרכבי ג'אז. Bodegas Biosca מציע 150 סוגי ג'ין, וב-Taberna Cubana Salsavana אפשר לרקוד לצלילי סלסה קובנית. Café de las Horas מציע חלל סטייליסטי מרהיב עין ומגוון של
מופעי תרבות ומוסיקה.
לפעמים חלומות מתגשמים
נכון, אין לה את הסנטיאגו ברנבאו או הקאמפ נואו, אבל יש לה את מסטאייה
(Mestalla), איצטדיון הבית של "העטלפים" - קבוצת
הכדורגל ולנסיה, והיא חיה ונושמת כדורגל בדיוק כמו מדריד וברצלונה. למרות שלאחרונה
היא לא מרווה נחת את אוהדיה, גם לא תחת שרביטו של המאמן החדש, מגן העבר של מנצ'סטר
יונייטד, גארי נוויל, ולנסיה היא אחת הקבוצות הבכירות בליגה הספרדית ושום חובב
כדורגל לא יעזוב את העיר בלי לראות משחק במסטאייה. "אנחנו לא זוכים בפרס כל
שנה, אבל חלומות יכולים להתגשם", מתעקשים באוזנינו במהלך הסיור באיצטדיון. זהו
אחד האיצטדיונים הוותיקים באירופה. הוא נבנה ב-1918 בלב שכונת מגורים ויש בו היום
55 אלף מקומות, קומת מוזיאון, ויטרינת גביעים מכובדת של מועדון קבוצת ולנסיה (גביע
La Liga, הגביע הספרדי, גביע אופ"א, הסופר קאפ
האירופי) ודמויות קרטון של כוכביה כדי להצטלם איתם.
ב-1964 נקטו פרנסי ולנסיה במהלך שהשפיע דרמטית על העיר. הם היטו את מי
נהר טוריה שהציף שוב ושוב את העיר העתיקה. במקום בניית רבי קומות או כביש מהיר הם
נטעו בערוץ פארק. כשנוסעים לאורך הרצועה הירוקה בת תשעה הקילומטרים של ערוץ הנהר
אי אפשר שלא להעריץ את מקבלי ההחלטה הזאת. "כל תושב בוולנסיה גר במרחק של מקסימום
20 דקות הליכה מהפארק", מציינת אופליה, מדריכת תיירים מקומית, כשהיא מונה את
הסיבות לאיכות החיים הגבוהה בוולנסיה. גשרי האבן היפים נותרו על כנם ומהם אפשר
לרדת אל גני שעשועים ושבילי הליכה ואופניים. אבל ה-אטרקציה של ולנסיה ממוקמת בקצה
המסלול הירוק והיפה הזה על פני שטח של 350 אלף מטרים רבועים. עיר האמנויות
והמדעים (Ciudad
de las Artes y las Ciencias), המתחם האוונגרדי המדהים שתכנן עבורה קלטראווה.
כדאי להקדיש יום לטיול בארץ עוץ הארכיטקטונית הזאת על שלל המבנים והבריכות שלה. היא
כוללת את ארמון האמנויות ובית האופרה, הגן בוטני, האיימקס עם מסך הענק של 900 מ', הפלנטריום,
ומוזיאון המדע עם התצוגות האינטראקטיביות שהוא אחד האתרים הפופולאריים בוולנסיה. קלטראווה
זכה לקיטונות של ביקורת על החריגה המטורפת בתקציב ועל כשלים תכנוניים שהצריכו
תיקונים מאסיביים, אבל גם מבקריו חייבים להודות – מדובר במתחם שומט לסתות וכמו שקלטראווה
טען להגנתו בצדק הוא "שם את ולנסיה על המפה".
לישון עם כרישים
האחרון בשורת המבנים של "עיר האמנויות והמדעים" הוא האוקיאנוגרפיק
(Oceanogràfic) – האקווריום הגדול באירופה, עם 45 אלף בעלי
חיים ימיים, ביניהם פנגווינים, כלבי ים, כרישים, ניבתנים, לוויתן בלוגה ויש גם דולפינאריום.
למשפחות מציע ה"אוקיאנוגרפיק" חוויה מקסימה במיוחד: "לישון עם
כרישים". היא מתחילה בשעה שמונה בערב בפעילות לכל המשפחה, כולל סיור
מודרך עם פנסים והדרכה באנגלית, נמשכת בארוחת ערב ולינה על מזרנים בתוך המנהרה
השקופה של בריכת הכרישים. ההרפתקה הזאת מסתיימת בעשר בבוקר למחרת אחרי ארוחת בוקר מפנקת.
(80 אירו לאדם). www.cac.es/oceanografic
ביקור בוולנסיה לא יכול להסתיים בלי שופינג. רחוב הקניות הראשי הוא Carrer de Colón, במרכז העיר, שיש בו גם סניף של רשת בתי
הכלבו הספרדית "אל קורט אינגלס", והעיר העתיקה מלאה בוטיקים טובים. אבל
מה שהותיר בנו חותם וגעגוע הוא אאוטלט Bonaire, במרחק כעשרים דקות נסיעה
מהעיר בכיוון שדה התעופה, עם שלל מותגים, מ"פרימארק" ו"פפה ג'ינס"
ועד "דזיגואל" ו"זארה-הום", שמבטיחים שעות של נחת לכל פשניסטה.
www.bonaire.es
הכותבת היתה אורחת חברת "אשת טורס"
